עקדת יצחק – מטרת הנסיון

 מדוע מנסה ה' את אברהם בנסיון אכזרי ביותר ?

שלושה ימים עליו ללכת במחשבה שהוא במו ידיו יהרוג את בנו יחידו אשר אהב.למה ? האם חטא במשהו?

האם לא הוכיח עד עתה את נאמנותו לה' ?

התשובה כתובה בפסוקים האחרונים של הפרשיה:

(טז) וַיֹּאמֶר

בִּי נִ שְׁ בַּ עְ תִּ י נְאֻם ה' : [בראשית כב טז].

שבועת ה' לאברהם ליצחק וליעקב נזכרת פעמים רבות במקרא.מקורה כאן בנסיון הקשה של העקידה.¹

חשוב להבהיר את מהות ההבטחה שבשבועה הזאת:

וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: [שם פס' יז]

פרוש 'כלי יקר' בראשית פרק כב פסוק יז :

"...לא יוכלו האומות לכלות את ישראל".

או במלים אחרות צאצאי אברהם יישרדו לעולם .והרי אנו עדים לפלא העצום ש'כל משבריך וגליך' עברו עלינו בכל זאת 'ירשנו את שער אויבינו' לאורך שלושת אלפים וחמש מאות שנים.

כדי שגם אנחנו וגם כל העמים ידעו את סוד שרידותו המופלא של עם קטן ונרדף, דרוש צרוף נדיר של שלושה גורמים:

נסיון אל\על אנושי

אמנם היו בעבר מקרים בהם הורים היו צריכים לשלוח ידם בבניהם,אבל הנסיבות היו שונות בתכלית.לרוב אויב שעמד לכבוש את המקום וסופם של הבנים היה קשה ביותר.או,למשל, מלך מואב שרצה להינצל מהמצור שסגר עליו [מלכים ב' סוף פרק ג'].אבל כאן נאמר בתחילת הפרשיה

בראשית כב (א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם.רבים התקשו בהסבר "הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" מה הם אותם דברים ? הנושא האחרון של הפרק הקודם הוא הברית של אברהם עם אבימלך ופיכל שר צבאו.כלומר לא הייתה כל סיבה ביטחונית שבגללה היה צריך להקריב בן². אלא מבחן איום ונורא,קשה מאד מאד שאף אדם לא עמד בו מעולם³

עמידה מושלמת בנסיון.

לתיאורים המפורטים של מעשי אברהם יש מטרה אחת; בצוע למופת של הצו הקשה.ההליכה הדמומה במשך שלושה ימים מלמדת שלא היו עיכובים והיסוסים בצעדה אל עבר "המקום".דרשות חז"ל הרבות על השטן הנכנס עמו בשיחה נועדו להבליט את התגברותו של אברהם על הרהורי לבו שבלי ספק כרסמו בקרבו לאורך כל שלושת הימים.

שלושת הימים נועדו לבחון אם אברהם לא יחזור בו מהמעשה הנורא.פרק זמן זה חוזר במקומות רבים במקרא למטרה דומה.כגון,שאול המציית לאביו בחיפוש האתונות [שמואל א' ט, כ] וכן ביונה במעי הדגה[פרק ב' פס' א].⁴

ההוראה לנערים להישאר לרגלי ההר נועדה למנוע מהם לעצור בעדו את המעשה הנורא.וכן בשיחה עם יצחק הוא מסתיר ממנו את האמת,שהרי הוא אינו יכול לדעת בבטחה מה תהיה תגובת יצחק ברגע האמת.⁵

שבועת ה'

רק בעקידה ניתנה שבועת ה' לאברהם ולבניו אחריו.היו אמנם בריתות,אךאינה דומה שבועה לברית;הברית היא בין שנים[לפחות],ואם אחד מהם הפר אותה,אין היא מחייבת יותר. אבל שבועת ה' היא התחייבות מוחלטת של ה' ואינה בטילה לעולם.כדי להצדיק שבועה כזאת היה צורך במבחן האיום ביותר ובביצועו המושלם כדי שעם ישראל ואומות העולם יבינו את מקורה ואת תקיפותה⁶.

(טז) וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'

כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:

(יז) כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ

וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם

וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו:

(יח) וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי

מטרת ההישרדות – ברכה לאנושות.

לא ניתן לסיים הדיון על העקדה מבלי לברר את מטרת החידוש שבשבועת ה'; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו.

כלומר הישרדות העם לעולם.וזאת על מנת:

וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

מלכתחילה ניתנה ברכת ה' לאדם הראשון כמייצג את כל המין האנושי [בראשית א. כח – ל].אבל לאחר עשרה דורות

וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם [שם ו',ה].

לאחר המבול ניתנה ברכת ה' לנח וצאצאיו,שוב לכל המין האנושי בראשית ט' א-ז]. לאחר עשרה דורות נוספים של אכזבה מהתנהגות המין האנושי,בחר ה' באסטרטגיה חדשה.בחירת עם אחד אשר ממנו תצא ידיעת ה' לעולם.כדי שאברהם,יצחק ויעקב יפנימו את הייעוד והאחריות של הפצת שם ה' בעולם,חוזרת התורה על נוסח דומה חמש פעמים;שלוש לאברהם ,ופעם אחת ליצחק וליעקב.

לאברהם

בראשית פרק יב (ג) ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה

בראשית פרק יח (יח) ...וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:

בראשית פרק כב (יח) וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ ...

ליצחק

בראשית פרק כו (ד) ... וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:

ליעקב

בראשית פרק כח (יד) ... וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ:

ההכרזה המפורשת על אברהם :

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט...[שם יח',יט]

וכן הדחת ישמעאל [ומאוחר יותר עשיו] העצימה את הייעוד של המשפחה ⁷.

בהמשך התורה יש רמזים מעטים למשימה שמוטלת על העם,אבל הנביאים עוסקים בכך לרוב⁸.

ביצוע הייעוד

המשימה נראית כבדה מדי על כתפי עם נרדף,כבשה בין זאבים.וראה זה פלא רוב המלאכה כבר מאחורינו.

א - רוב העולם זנח את עבודת האלילים ומאמין באל אחד.

ב - כל העולם מחלק את הזמן לששה ימים + אחד.

ג - התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר והמוערך ביותר בכל הספרות שהייתה מאז ועד עתה.

ד- חוקים בתחום החברתי הועתקו בחברות שונות והפכו שם ליסודות החוקה.כגון,בטול עונש מוות על עבירות בתחום הרכוש,יחס לעבדות ועוד⁹.

אמנם היו לנו "סוכני משנה" להפצה הזאת,הנצרות והאיסלאם,אך אין מי שמטיל ספק במקור¹⁰.עדיין לא הושלמה המשימה.יש עוד הרבה תכנים בתורה שלא נקלטו בעולם והמלאכה מרובה ולכן על העם שזכה לקבל את התורה להמשיך לשרוד.

נספח

מדרש על העקדה

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מ - בחודש השביעי (בדילוגים)

- מלמד שאמר אברהם להקדוש ברוך הוא:

אדם,אם מנסה את חבירו, אינו יודע מה בלבו, אתה יודע מה בלבבות, והיית מנסה אותי, לא היה גלוי לך שאני שוחטו, ...למה עשית לי כך?

אמר לו הקדוש ברוך הוא:

שהייתי מבקש ליודעך בעולם שלא על חנם בחרתי בך מכל האומות

- א"ר ירמיה:

אמר אברהם:

רבונו של עולם, ... כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה [ראש השנה] ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם, כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה לא (תשוה) [תשים] להם. ..,

אמר לו הקדוש ברוך הוא:

שא עיניך וראה את הקרבן שאחריך ... מהו "אחר נאחז בסבך בקרניו" (שם /כ"ב/) ראה מה לפניך, בניך העומדים אחריך כשיהיו מסובכים ונאחזים בעבירות, מה הם עושים בקרניו, נוטלים את הקרנות האלו ותוקעים בהם, ואני נזכר עקידתו של יצחק ומזכה אותם בדין.

מה ההבדל בין בקשת אברהם לתשובת ה' ?

אברהם מבקש סליחה אוטומטית. יחטאו וה' סולח.ישובו לחטוא וה' יסלח. ה' מסכים לכך עקרונית, אלא מתנה זאת בתקיעת השופר. לפי בקשת אברהם עם ישראל עלול –חס ושלום- להיות הגרוע שבעמים מבחינה מוסרית. התקיעה בשופר תזכיר לנו באיזה ניסיון אדיר עמד אבי-אבינו. הוא המופת שלנו. אנחנו מצווים להידמות לו.אם נעשה כך- יש סיכוי שניטיב את דרכנו ונשתפר.

אם כך- יש מקום לסלוח לנו כדי שנמשיך להיות אור לגויים.

1 על רעיון שבועת ה' בעקידה שמעתי מהרב יואל בן נון.

2 ועיין על כך באנציקלופדיה מקראית "פילון מגבל", כרך ו עמוד 462 על מנהג הכנענים להקריב את בניהם בעת מצוקה.

3 בהקרבת הבנים למולך יש להניח שלא נבחר בן יחיד,או בן בכור שהיה אמור להיות ראש המשפחה. על כל הנושא עיין אנציקלופדיה מקראית "מלך, הקרבת בנים למלך", כרך ד עמ' .1114

4 אירוע החוזר שלוש פעמים מלמד על עקביות, "חזקה". כגון, אתונו של בלעם הסוטה שלוש פעמים מן הדרך אמורה הייתה ללמד את בלעם שאין זו מקריות גרידא.

5 חז"ל מתאמצים לתאר את יצחק כמוכן לקדש שם שמים. אין זה פשט הכתובים. יש להניח שמגמה זאת נועדה לויכוח עם הנוצרים המעלים על נס את ישו.כאומרים כבר קדמו יצחק בעקידה.

6 ראה המדרש הראשון בנספח בסוף המאמר.

7 ומכאן נלמד על הנשירות הרבות מהעם של אלו שלא היו ראויים להמשיך את הרעיונות הבסיסיים,כמו עשרת השבטים ועוד.

8 דוגמאות מפורסמות:ישעיהו ב',א-ד. שם י"א, ט. זכריה י"ד.תהלים מ"ז.

9 לדוגמא, בכניסה לבניין האו"ם מצוטטים הפסוקים מישעיהו ב' על השלום העולמי "וכתתו חרבותם לאתים..."

10 בקוראן יש ספורים שלמים הלקוחים מהתורה. בביתה של משפחת מוחמד היה יהודי תלמיד חכם.