האם
למשפטים אשר בפרשת "משפטים" יש מבנה וסדר ?
שאלה זאת הטרידה פרשנים
רבים.נביא כאן שלושה מהם.
אבן עזרא שמות פרק כא
(ב) כי תקנה אומר לך כלל
לפני שאחל לפרש, כי כל משפט או מצוה כל אחד עומד בפני עצמו.
ואם יכולנו למצוא טעם למה
דבק זה המשפט אל זה, או זאת המצוה אל זאת, נדבק בכל יכולתנו.
ואם לא יכולנו, נחשוב כי
החסרון בא מחוסר דעתינו.
בדבריו האחרונים מודה
אב"ע,למעשה, שלא הצליח למצוא הסבר לכל המשפטים שבפרשה.
אברבנאל שמות פרק כא
(א) ראיתי חכמינו הקדושים
מפרשי התורה בדעות חלוקות אם יש סדור למשפטים ולדינים התוריים שנזכרו בתורה אם לא
ורובם חשבו שאין להם סדר כל עיקר. עד שמהקדמונים אמרו שלא דרשינן סמוכים וקצתם
אמרו שאין סדר למשנה. ולכן לא הקפידו לתת טעם בקדימת המשפטים האלה זה לזה ואותם
שהשתדלו לתת בזה טעם וסברה מהם היו כמתנבאים איש כל הישר בעיניו ידבר בדמות דרש וטענו'
דמיוניות, יוכל המעיין להאמין בם או להכחישם כרצונו.
האמנם למה שראוי שתשפוט בזה
הסברא הישרה הוא שיש סדר למשנה ומוקדם בלמוד התוריי כי אין ראוי ליחס לו יתברך
השופט כל הארץ בתורותיו דופי וגנאי מהבלתי סדור שאין ראוי ליחסו לקטן שבחכמים. ...
ולכן אבחר דרכי בסדורם וקשורם:
קאסוטו [בפרושו לשמות עמוד
184] בהקדמתו לדיני עבד עברי:
סדר העניינים בפרקים אלו
אינו סדר סיסטמטי,העניינים השונים מסודרים לפי שיטת ההקבלה והאסוציאציה.
נראה לי שיש לחלק את כל
המצוות לשני חלקים:
א - כל פרק כ"א ופרק כ"ב מפסוק א' עד י"ט.
משפטים המנוסחים בדרך קזואיסטית.כלומר;במקרה
ש...,יהיה על השופט לפסוק כך וכך...
מלבד הפתיחה העוסקת –מסבות מובנות – בדיני עבד
עברי
הסדר הוא מהכבד [ פגיעה באדם ] אל הקל [פגיעה
ברכוש ]
ב – מפרק כ"ב פסוק כ'
עד פרק כ"ג פסוק ט'.
חובות האדם לבוראו ולזולתו.
ועוד
ההלכות הובאו בחמישיות חמישיות.
כבר קאסוטו הראה שדיני העבד והאמה פותחים ב
"כי" וממשיכים בארבעה "אם". [אך בהמשך עבר לשלישיות]
כל"חמישיה" עוסקת
בנושא אחד מוגדר ביותר. וב"אבות הנזיקין" [השור והבור...] יש לפנינו
חמישה אבות נזיקין,כלומר גם הגנב כלול בהם.והוא אף זכה ל'חמישיה' עצמאית משלו
יוצא דופן אחד בלבד נמצא בפרק כג פסוקים ד-ה.
(ד) כִּי
תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה
- הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:
(ה) כִּי
תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ - עָזֹב
תַּעֲזֹב עִמּוֹ:
יש להניח שהובאו שם כדי
לחזק את החובה שבפסוק הקודם
(ג) "וְדָל לֹא
תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" - אין להפלות בין בני אדם אפילו לא למען העני. וכן אין
להפלות לרעה אפילו את אֹיִבְךָ וֹשנַאֲךָ. [שים
לב שחזר לכאן המבנה הקזואיסטי המעיד שאין
זה 'מקומו הטבעי']
מבנה
פרשת משפטים
שמות פרק
כא - פרק כג יט
חלק א' :משפטים
|
עבד עברי |
(ב) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד
עִבְרִי (ג) אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא (ד) אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה
לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת (ה) וְאִם אָמֹר יֹאמַר
הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי |
שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת
יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם: בְּגַפּוֹ יֵצֵא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ
עִמּוֹ: הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה
לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ:
(ו) וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו
אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת
אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע
אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם |
|
אמה עבריה |
(ז) וְכִי
יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה (ח) אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר
<לא> לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ: (ט) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה (י) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ (יא) וְאִם שְׁלָשׁ
אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ
|
לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל
לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ
שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ
לֹא יִגְרָע:
וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף: |
|
פגיעות באדם שעונשן מות |
(יב) מַכֵּה אִישׁ וָמֵת: (יג) וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים
אִנָּה לְיָדוֹ (יד) וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ
בְעָרְמָה (טו) וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ (טז) וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ
(יז) וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ
|
מוֹת יוּמָת וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר
יָנוּס שָׁמָּה: מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ
לָמוּת: מוֹת יוּמָת: מוֹת יוּמָת: מוֹת יוּמָת:
|
|
חבלות אדם באדם |
(יח) וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב: (יט) אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ (כ) וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ (כא) אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם
יַעֲמֹד (כב) וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן (כג) וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה (כו) וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ (כז) וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ
אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל |
נָקֹם יִנָּקֵם: לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר
יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים
לַחָפְשִׁי
יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ
|
|
חבלות שור באדם |
(כח) וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת
אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת (כט) וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא
מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה (ל) אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו
(לא) אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת
יִגָּח (לב) אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר
אוֹ אָמָה |
סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו
יוּמָת וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ
כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו: כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה
לּוֹ: כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים
יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל
|
|
חבלות ברכוש ד' אבות נזיקין + גניבה הבור
המבעה
|
(לג) וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּ וֹ ר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר (לה) וְכִי יִגֹּף שׁ וֹ ר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת (לו) אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו (1)
(לז) כִּי יִ גְ נֹ ב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ
פרק כ"ב (2) (א) אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב
וְהֻכָּה וָמֵת (3) (ב) אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו (4) אִם אֵין לוֹ (5) (ג) אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים
(ד) כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּ עִ י ר וֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר
(ה) כִּי תֵצֵא אֵ שׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה |
(לד) בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם
כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ
אֵין לוֹ דָּמִים דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם
מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב
כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר
אֶת הַבְּעֵרָה
|
|
חבלות ברכוש המצוי ברשות אחר.
שומר שכר
|
(ו) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב (ז) אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב
(ח) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע
עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה
(ט) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל
רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה
אֵין רֹאֶה (יא) וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב
מֵעִמּוֹ (יב) אִם טָרֹף יִטָּרֵף (יג) וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ (יד) אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ
אִם שָׂכִיר הוּא
|
יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת
אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר
שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ
(י) שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם
יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה,
לֹא יְשַׁלֵּם
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם
בָּא בִּשְׂכָרוֹ |
|
"שונות" שעונשן בידי אדם |
(טו) וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ
בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ (טז) אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ
לְתִתָּהּ לוֹ (יז) מְכַשֵּׁפָה (יח) כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה (יט) זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים |
מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר
הַבְּתוּלֹת לֹא תְחַיֶּה מוֹת יוּמָת יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ
|
[1] לפסוקים האחרונים של חלק זה –פרק כב פסוקים טו –יט אין נושא משותף וההלכות
הן בבחינת "שונות".אין הן משתלבות באחד הנושאים שהובאו עד לכאן.הן
שייכות לחלק הקזאיסטי .לכן הובאו לפני החלק הבא.ראה להלן.
חלק ב' :חובות האדם
לחברו החלש
(כ) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים
הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כא) כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן:(כב) אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ:(כג) וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים
(כד) אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ:
(כה) אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:(כו) כִּי הִוא <כסותה> כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי:
חובות לה'
(כז) אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל
וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר:
(כח) מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ
לֹא תְאַחֵר
בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי:(כט)
כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ
שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי
תִּתְּנוֹ לִי:
(ל) וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן
לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ
צדק עם כל אדם [במיוחד בעדות לשופט]
פרק כג
(א) לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע
לִהְיֹת עֵד חָמָס:
(ב) לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים
לְרָעֹת
וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת
אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת:
(ג) וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ: (ד)
כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה
-
הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:
(ה) כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ
רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ
- עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ: [ראה הסבר במבוא]
צדק – הוראות לשופט
(ו) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ
בְּרִיבוֹ:
(ז) מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק
וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג
כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע:
(ח) וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי
הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים:
(ט) וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם
יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
המועדים
(י) וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע
אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: (יא) וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ
וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל
חַיַּת הַשָּׂדֶה
(יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה
מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ
וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר: וכֵן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ
(יג) וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ:
(יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה: (טו) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:
(טז) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי
מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה
וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה
בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:
מצוות בבשלושת הרגלים
(יז) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה':
(יח) לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ
דַּם זִבְחִי
וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר:
(יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ
תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
