הלל ויום העצמאות

האם מתאים "ההלל" ליום העצמאות ?

מתי לראשונה התקבלו פרקי "ההלל" כתפילת הודיה ?

בגמרא [פסחים קיז] וויכוח ארוך שבסכומו נאמר :

          וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל

          שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק,

          ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל,

          ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.  

ניתן לגלות את הפעם הראשונה שהתקיים ולכשנגאלין ...  

לשם כך נעיין הפסוקים אחדים ב"הלל".נפתח בפרק הקצר והתמוה ביותר בתנ"ך כולו.

          תהלים פרק קיז

          (א) הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם

               שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים:

          (ב) כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ    

               וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ:

הייתכן שכאשר ה' מגביר חסדו על ישראל,צריכים הגויים להודות לו ?!  שישראל יודו לו.

ההסבר לפנייה הזאת אל הגווים נמצאת בשני פסוקים.האחד ב"הלל" עצמו.

          תהלים פרק קטו

     (ב) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם: אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם:

שאלת הגויים איננה תמימה כל עיקר.אין כוונתם אם ה' נמצא במזרח ,או, במערב,אלא הוא אינו קיים כלל ,הוא זנח אתכם לחלוטין.ולכן בהמשך פונה המשורר אל הקהל במעין ויכוח תיאולוגי:

תהלים פרק קטו

(ד) עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב         מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:

(ה) פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ        עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ:

(ו) אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ     אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן:

(ז) יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן           רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ

לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם:

וממשיך בדברי חיזוק לעם מחשש שאכן המסו הגויים את הבטחון בה'.

(ח) כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם        כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם:

(ט) יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה'           עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:

(י) בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַה'       עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:

(יא) יִרְאֵי ה' בִּטְחוּ בַה'        עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:

ובפעם השנייה במזמור ע"ט העוסק בחורבן בית המקדש.

לא קשה לדעת מה הוא האירוע הגורם לגויים לזלזל בה',ולערער את אמונת ישראל בה'.                   

תהלים פרק עט

(א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ

     טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים:

 (ד) הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ:

 (י) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם

בפרקי ההלל מצוטטת אותה הטחה כלפי שמים וכנגדה הקריאה המשולשת:

יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה'                 עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

מזמורי ההלל עוסקים במהפך הגדול בהיסטוריה שלנו;

ממצוקת החורבן והגלות לגאולה וחזרה לארץ.

תהלים פרק קיח

(י) כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי                                 בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם:

(יא) סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי                            בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם:

(יב) סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים      בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם

 (יח) יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ    וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי:

תהלים פרק קטז

(ז) שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי      כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי:

(ח) כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת      אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי:

ולכן הקריאה לגויים להודות לה' כי גבר עלינו חסדו מובנת ומוצדקת ביותר.חזרו בכם מ"איה אלוהיהם".

בספר עזרא פרק ג' נוכל למצוא את המועד המדויק לתחילת אמירת ההלל.

 (ח) וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּשְׁאָר ...  לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה':

 (י) וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם

לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

(יא) וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה'

כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל

וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה

בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה':

אמנם חכמים נוטים להקדים את ייסוד ההלל לאירועים דרמטיים מוקדמים יותר בהיסטוריה שלנו כגון יציאת מצרים,כבוש הארץ,מלחמת דבורה וברק ועוד.

וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן  [פסחים קיז].

כשם שהגלות התחילה בחורבן הבית,היא הסתיימה עם יסוד הבית השני.

מכל עמי המזרח התיכון שהוגלו על ידי אשור ובבל רק עם ישראל שמר על נאמנותו למולדתו.על אחת כמה וכמה יש להודות לקב"ה שלאחר אלפיים שנות גלות,בהן היו נדידות עמים רבות,רק עם אחד התפלל והאמין שיום יבוא והוא יזכה לשיבת ציון המחודשת.ויתקיימו בנו דברי התורה:

דברים פרק ל

(ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ

     וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:

(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:

(ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ

    וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:

ומכאן הסבר לבקשות הישועה –"אנא ה', הושיעה נא!!" אשר אינן מתיישבות, לכאורה, במזמורי התודה והלל. בשלבים הראשונים לשיבת ציון הייתה היענות מועטה. עזרא פרק ב (סד) כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים: במפקד יואב את העם בימי דוד היו ביהודה : [דברי הימים א פרק כא ]

(ה) וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל דָּוִיד ... וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב: 

כלומר ארבעים ושלושה אלף השבים היו כעשרה אחוז. כך יש גם להבין את בקשת המשורר המודה לה' בתהלים פרק קכו

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:
(ד) שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:  אנו מבקשים "שטפון" של שבים לציון.

גם אם היה נדמה לנו שאולי צודקים הגויים באמרם:" אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם"

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ  !! גם כאשר היה נדמה לך שה' חדל להשגיח על עמו.

ולכבוד שיבת ציון המודרנית אשר התחילה בשש מאות אלף והגיעה עתה -שנת שבעים ושלוש להקמת המדינה- לשבעה מיליון על אחת כמה וכמה וכמה שגדולה  חובתנו להלל ולשבח את מושיענו.